דו"ח ריכוז נתוני האשראי (המקביל הישראלי של קרדיט ריפורט בארה"ב) הוא דו"ח מפורט על נתונים פיננסים הכולל מידע מפורט מהעבר ומההווה לגבי התנהלות פיננסית של פרטיים ועסקיים מול הגופים הפיננסים ( בנקים, חברות אשראי ועוד) ישנן 3 חברות בישראל שאחראיות להוציא את הדו"ח (לשכות האשראי – D&B, BDI וקו מנחה) אך בנוסף, כל המידע שמור במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. המאגר מקבל את המידע מהבנקים ומהגופים השונים- מידע על התנהלות שלילית ועל כיבוד תשלומים כאחד.

לאחר שנכנס לתקוף חוק נתוני האשראי באפריל 2019, המונח BDI שלילי השתנה לחיווי אדום.

אז מה ההבדל בעצם?

בעזרת החיווי לגופים פיננסים כמו בנקים וחברות אשראי חוץ בנקאיות יש דרך למדוד את הסיכון בנתינת הלוואות ללקוחות. את החיווי הגופים מקבלים מאחת מ-3 החברות בלשכות האשראי: BDI, D&B וקו מנחה. אלו בעצם ממליצות לגופים האם כדאי לתת ללקוחות אשראי (חיווי ירוק) או שלא כדאי ( חיווי אדום). חיווי האשראי ניתן על ידי לשכת אשראי בהתאם לניתוח הנתונים הקיימים במערכת.

חיווי אשראי זו בעצם המלצה של לשכת האשראי בפורמט של "כן" או "לא", ירוק ואדום בהתאמה. 

על מה ההמלצה? האם הן מניחות שכדאי לתת אשראי, הלוואה או משכנתא כפועל יוצא של הנתונים הפיננסים של הלקוחות בדוח ריכוז הנתונים של בנק ישראל במערכת creditdata. 

על מה מתבסס החיווי? חיווי אשראי מתבסס בעצם על מידע גלוי שיש על הלקוחות כדוגמת הוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, מחלקת שיקים ללא כיסוי ועוד.

*אמנם לקוחות יכולים לבקש שגופים פיננסים לא יקבלו את המידע הזה (לטוב ולרע) אך הוא ימצא במאגר של לשכות האשראי.

מערכת ריכוז נתוני האשראי של בנק ישראל אוספת נתונים על כל אזרחי ישראל מעל גיל 18 שלא חסמו את האיסוף עליהם או שאינם בחרו להיכלל במאגר או שאינם חסמו גוף מסויים מדיווחים עליהם. כלומר על כל מי שלקוח של המערכת, שהינו בגיר ייאסף נתוני אשראי ומידע פיננסי הכולל עמידה בהתחייבויות ואי עמידה בהתחייבויות.

באפריל 2019 נכנס "חוק נתוני האשראי" לתוקפו (בפועל הוא נחקק ב-2016) . מטרת החוק היא פשוטה, לקבוע איזה מידע פיננסי נאסף על אזרחי ישראל, חיובי ושלילי כאחד, זאת במטרה לסייע לגופים הפיננסים בישראל לקבל החלטות בנוגע לנתינת אשראי ללקוחותיהם. החוק מגדיר איך יאסף המידע ומהם הפרמטרים שיהיו להגדרת לקוח חיובי שממליצים עליו לקבל אשראי לעומת לקוח שלילי, שאינו עומד בהתחייבויותיו.

החוק יצא כחלק ממגמת פתיחת ענף האשראי והבנקאות לתחרות בריאה יותר מהמצב שהיה קיים, שבו הבנקים שלטו בשוק כמונופלים.

לפני שיצא החוק, מלבד הבנקים לשאר הגופים שנותנים הלוואות, מימון ומשכנתאות לא היה איך לאמוד את ה"סיכון" של הלווים. כלומר מי לקוח טוב ושעומד בהתחייבויות שלו ומיהו לקוח "רע" שנוטה לפגר בתשלומים ועוד.

דבר נוסף, בעבר המידע שהיה מדווח היה שלילי בלבד (בגלל זה עד היום המונח השגור בפי הרוב הוא "BDI שלילי" ולא חיווי אדום).

אך כיום, המידע החיובי גם נאסף ועוזר לגופים הפיננסים לקבל החלטות.

המידע בדוח כולל דיווחים של בנקים, התחייבויות, הליכים משפטיים ועוד.

מידע שלילי שנפוץ בדוחות ריכוז הנתונים הינו:

* לקוחות עם חשבונות חשבונות מוגבלים- בדרך כלל לאחר שחזרו 10 שיקים מסיבת אכ"מ ב-12 חודשים.
* לקוחות עם חשבונות שמוגדרים מוגבלים חמור- חזרו מעל 10 שיקים מסיבת אכ"מ ב-12 חודשים ב-2 חשבונות או יותר.
* לקוחות שלא עומדים בפרעון הלוואות והוראות קבע/ הרשאות לחיוב חשבון.
* לקוחות שקיבלו הפטר בשנים האחרונות.
* לקוחות במהלך או לאחר פשיטת רגל
* לקוחות עם תיקי הוצאה לפועל פתוחים וסגורים כאחד
*לקוחות עם עיקולים

מטרתו של החוק הייתה לשכלל את ענף האשראי הצרכני בארץ על ידי מתן אפשרות לנותני מימון, אשראי או עסקה אחרת (למשל בעל דירה שמכניס שוכרים, בנקאי שנותן משכנתא) לקבל פירוט על המידע הפיננסי של אזרח כלשהו על מנת לאמוד את מידת הסיכון שבסגירת עסקה עם אותו אדם.

הדבר מיטיב עם לקוחות טובים משום שכך הבנקים והגופים המלווים מקטינים את רמת הסיכון אל מול חלק מהלקוחות ובכך יכולים לתת להם תנאי ריבית מעולים.

בגדול משנת 2016 החלו להיאסף פרטי מידע פיננסי על אזרחי ישראל, אך זה משתנה לפי סוג מקור המידע. למשל:

• החל ממאי 2016: בנקים וחברות אשראי החלו לאסוף.
• החל מאוגוסט 2018: כונס הנכסים והוצאה לפועל.
• החל מאפריל 2019: כל הגופים הפיננסים מלבד הבנקים.

• דוגמא: מי שפרע הלוואה עד כניסת החוק לתוקף (12 באפריל 2019)  או מי שסגר תיק בהוצאה לפועל בסכום נמוך עד חודש יולי 2018: לא יופיע.

הוצאת דוח ריכוז נתוני אשראי יחיד בשנה היא ללא עלות, כל דוח נוסף יעלה לכם אגרה של 31 שקלים.

דוח תמצית של נתוני לקוח יעלה לכם 10 שקלים.

איחזור דוח קיים יעלה לכם 10 שקלים.

דוח פעולות מנהלי הינו ללא תשלום בכלל.

דוח דירוג אשראי הינו בכפוף למחר מול לשכות האשראי- למשל מול BDI העלות הינה 36 ש"ח ומול DNB (דרך אפליקציית קפטן קרדיט שבבעלותם) העלות היא כ- 50 ש"ח לכל היותר.

בעבר לבנקים היה מידע שלילי בלבד על לקוחות: מידע פנימי על לקוחות הבנק ודו"ח BDI שלילי של לקוחות חדשים שהגיעו לקבלת אשראי, פתיחת חשבון , קבלת משכנתא ועוד.

כיום בנקים, חברות אשראי וגופי מימון נוספים שולחים מידע שלילי וחיובי כאחד ללשכות האשראי השונות ואלו מנהלות את מאגר נתוני האשראי תחת בנק ישראל.

ולכן לקוחות שמגיעים היום לבנק או כל גוף שנותן אשראי יוכלו להתחרות בצורה שווה משום שכל המידע פרוס לפניהם.

כאשר ניגשים לבנק או לגוף חוץ בנקאי הוא מבצע בדיקה של חיווי האשראי של הלקוח במערכות שלו. את הבדיקה הוא עושה אל מול לשכות האשראי (BDI / D&B או קו מנחה בעתיד).

הפלט שיקבל הבנקאי הוא אחד מהשניים: ירוק– GO או אדום NO-GO.

מטרת הבדיקה היא להמליץ לבנק על רמת הסיכון של הלקוח ובכך לסייע לו בקבלת ההחלטות בתהליך אישור האשראי.

מיהם הירוקים? אותם לקוחות שעומדים בהתחייבויות שלהם ללא קושי יוגדרו בחיווי ירוק שהינו חיובי והם יקבלו משכנתאות לרכישת דירה, כרטיסי אשראי, מסגרות גדולות, הלוואות ועוד.

מיהם האדומים? אותם לקוחות שלא עומדים בהתחייבויות שלהם ויוגדרו בחיווי אדום שהינו שלילי והם יסורבו או שיקבלו ריביות ותנאים מאד גרועים לבקשתם.

אך מאז יציאת החוק גם ישנן חדשות טובות,

ישנם מקרים מסוימים בהם ניתן לתקן את הדו"ח, לשפר אותו ואף למחוק אותו. ישנן סיבות רבות, בין הסיבות: חובות שחלה עליהן התיישנות, טעות בדיווח, אי רלוונטיות, שוני בהתנהלות לעומת מה שדווח ועוד הרבה דוגמאות. 

לכל אלו שניתן למחוק להם את ה"כתמים" השליליים תפתח בפניהם אפשרות להגיע לבנקים עם דף חלק ונקי או להתחיל דף חדש בחייהם ולאחר שיתנהלו כסדיר לפנות לבנק לבקשות חדשות..

דו"ח חיווי אשראי של לשכות האשראי הינו המלצה לאחר בחינת "תמצית" דוח נתוני האשראי והוא בעצם עוזר לגופים הפיננסים, כדוגמת הבנקים, להבין האם לתת אשראי, הלוואה או משכנתא ללקוח.

כאשר הנתונים בעיקרם חיוביים אז יופיע חיווי ירוק (Go) שהינו חיובי כמובן.

לקוחות "ירוקים" לרוב יוכלו לקבל אשראי ומימון בתנאים טובים לעומת לקוחות "אדומים".

דו"ח חיווי אשראי של לשכות האשראי הינו המלצה לאחר בחינת "תמצית" דוח נתוני האשראי והוא בעצם עוזר לגופים הפיננסים, כדוגמת הבנקים, להבין האם לתת אשראי, הלוואה או משכנתא ללקוח.

כאשר הנתונים בעיקרם שליליים אז יופיע חיווי אדום (No-Go) שהינו שלילי כמובן.

על פי חוק, כאשר לקוח פונה לגוף פיננסי כלשהו הוא בודק עליו בלשכות האשראי, הוא חייב באישורו של הלקוח בכתב או בעל פה.

לאחר שהגוף פנה ללשכות האשראי לקבלת הדוח של הלקוח, יקבל הלקוח הודעה לטלפון שבמאגר.

בפרקים של דוח נתוני האשראי מפורטים נתוניםעל חשבונות ועסקאות שבהם הלקוח חייב והם בסטטוס פעילות, ועסקאות וחשבונות שבהם הלקוח ערב.

המידע עצמו מופרד בפרקים ובסעיפים לפי כל גורם ותקופה.

הפרקים הינם:

פרק 1 – תמצית נתוני לקוח: ניתן לראות את כל המידע על הלקוח בשורה מתומצתת, כמו למשל: חשבונות עובר ושב, הלוואות, משכנתאות, מסגרות אשראי מתחדשות, נתונים המעידים באופן מובהק על אי עמידה בפירעון תשלומים וגרף המפרט את יתרות החוב בשנה האחרונה.

פרק 2- חשבונות עובר ושב: הפרק מפרט את כל המידע על חשבונות העו"ש של הלקוח, כמו למשל: שם הגוף שמדווח, מזהה העסקה, תאריכי התחלה וסיום, מטבע, לקוחות חייבים ומעורבים, מסלולי ריבית, מידע על המחאות והוראות חיובי לחשבון לרבות כאלו שלא כובדו.

פרק 3 – מידע מפורט על עסקאות פעילות: הפרק מפרט על החשבונות וההלוואות הפעילות של הלקוח, כמו למשל מסגרת אשראי, משכנתא, הלוואה לרכב, תאריכי עסקאות, מטבע, לקוחות מעורבים, מסלולי ריבית, בטחונות ועוד.

פרק 4 – מידע מפורט על עסקאות לא פעילות: נפרק זה כולל כולל את כל המידע שהלקוח סיים להחזיר כמו חשבונות והלוואות שהסתיימו (בדומה לפרק 3).

פרק 5 – מידע שהתקבל מרשויות וגופים ציבוריים: בפרק זה מפורטים נתונים מהוצאה לפועל, כונס הנכסים, מוגבלים של בנק ישראל ולהם יש השפעה שלילית חזקה מאד על דירוג האשראי ועל חיווי האשראי עד כדי סירוב לתת ללקוח אשראי, הלוואה או משכנתא חדשה. המידה וללקוח אין דיווח מגורמים אלו יופיע בדוח שלא התקבל דיווח מהם.

פרק 6 – פניות לקבלת מידע על הלקוח: בפרק יפורטו כל הפניות שביצעו חברות וגופים ללשכות האשראי, למשל כאשר לקוח ביקש הלוואה ובנק בדק עליו- זה יופיע תחת הפרק הזה. בנוסף לפניות האלו יכולים גופים להנפיק דוחות גם ללא אישור לקוח. יפורטו בדוח פירוט הפניות לרבות שמות לשכות האשראי, מטרות הפנייה ושם הגורם שביקש. בנוסף יפורטו בקשות לאשראי בחצי שנה האחרונה וריכוז פניות לקבלת מידע מכל סוג בתקופת הדוח.

פרק 7 – פעולות מנהליות: בפרק זה יפורטו כל הפעולות שלקוחות עשו במערכת כמו בקשות להגשה, משיכת דוח ריכוז, בקשה להגבלת מסירת נתוני אשראי ובקשות לתיקון מידע.

פרק 8 – מילון מונחים: מילון מונחים כללי שמסביר על המושגים בדוח האשראי ומשמעויות.

הגופים הפיננסים ונותני האשראי בישראל מסתמכים היום על דוח נתוני האשראי ועל הציון שהמערכת נותנת לכל לקוח. המשמעות היא שהציון ישפיע על קבלה או אי קבלה של אשראי, הלוואה או משכנתא. ובמידה ואושרה הבקשה- הציון ישפיע על התנאים של ההלוואה (אם יהיו טובים) והעל הריביות של המשכנתא (האם יהיו נמוכות).

בעצם הציון משקף את רמת הסיכון של ניתנת אשראי ללקוחות. מידע חיובי יתרום בקבלת האשראי ומידע שלילי יגרום לכך שתשלמו עלויות גבוהות יותר בדמות ריביות גבוהות, עמלות גבוהות, בתנאים ירודים ואף בסירוב.

כחלק מזכויות אזרחי המדינה לכל לקוח יש אפשרות לבקש להפסיק איסוף של נתוני האשראי, לבקש דוח אשראי צרכני אחת לשנה ללא עלות ולהגביל מסירה של נתוני מידע שליליים וחיוביים שלו לגופים פיננסים.

על מנת לבדוק BDI / חיווי אשראי לעצמך עלייך להכנס לאתר של בנק ישראל ולהזמין דוח ללא עלות.

הדוח איננו חיווי אשראי אלא ריכוז נתוני האשראי.

כאשר תשלח אלינו נוכל לומר לך האם הוא בעל נתוני אשראי חיוביים או שליליים.

כן, כאשר נותן המימון רואה שאתם עם דירוג נמוך, אדום ושלילי הוא יכול לתמחר את התנאים ביקר (למשל ריביות מאד גבוהות) ואף לסרב לבקשתכם.

אם זה בקבלת הלוואה, מימון לרכב, משכנתא, פתיחת חשבון, כרטיס אשראי חדש, חידוש מסגרות עובר ושוב ועוד.

בדיקת דו"ח האשראי הצרכני שלכם תיעשה במחלקת האשראי שלנו בחינם.

תוך 2 ימי עסקים לכל היותר נחזור אליכם עם ממצאי הדו"ח והמשמעויות מכך: ניתן לתקן/ ניתן למחוק ועוד.
הצעת המחיר מושפעת ממורכבות התיק אך אנו עובדים כנגד הצלחה בלבד. כלומר אם לא מחקנו, אתם לא תשלמו שקל.

התשלום יתבצע אך ורק אם סייענו לכם לעבור לחיווי ירוק ולנקות את הנתונים השליליים.

עלות הטיפול מורכבת מדמי פתיחת תיק ומעלות לאחר הטיפול.

דמי פתיחת התיק נעים בין 150 ש"ח ל600 ש"ח.

עלות הטיפול נעה מ-500 ש"ח לבין 6,000 ש"ח.

ישנה הנחה משמעותית לזוגות.

התשלום על המחיקה מתבצע אך ורק לאחר מחיקת הדוח.

כלומר לא מחקת- לא שילמת.

לגבי דמי פתיחת התיק- יוחזרו לכם בתוך 14 ימי עסקים במלואם.

כאשר גוף מלווה יבצע עליכם בדיקת חיווי אשראי יופיע לו חיווי ירוק ומבחינתו תהיו תקינים לקבלת אשראי, מימון, הלוואה או משכנתא.
כל גוף יכול להחליט האם לאשר אתכם או לא.

במקרים מסויימים לאחר השירות יאשרו אתכם ובמקרים אחרים גם לאחר שננקה את הנתונים לא תאושרו.

מאילו סיבות?

סך התחייבויות גבוה (אובליגו), יחס החזר מהכנסה גבוה= כמה אתם מרוויחים בחודש מול כמה אתם מוציאים על התחייבויות בהחזרים חודשיים, אין מספיק מידע עליכם ( לעיתים הבנקים ירצו לחכות תקופת זמן ולראות התנהלות תקינה).
אנו ממליצים לאחר מחיקת הדוח להתנהל פיננסית נכון ולא להיגרר לשום הליך שלילי שיחזיר אתכם אחורה! כדוגמת צ'קים ללא כיסוי, החזרי חיוב של הוראות קבע, חובות בהוצאה לפועל ועוד.